האם לאדם דובר עברית בת זמנינו תהיה שפה משותפת עם אדם מתקופת המקרא, יותר מאשר עם רבנים מתקופות מאוחרות יותר?

פנינת העברית - העברית המקראית ושפת חז"ל

יש הטוענים שלאדם דובר עברית בת זמנינו תהיה שפה משותפת עם אדם מתקופת המקרא, יותר מאשר עם רבנים מתקופות מאוחרות יותר.  

ממה נובעת טענה זו?  

בהתפתחות רגילה של שפה, חלים בה שינויים הדרגתיים עם הזמן. עד תקופת חז"ל זה היה המצב גם עם הלשון העברית. משם ואילך הלשון העברית פסקה לשמש בחיי היום יום.  

החייאת השפה העברית היא פעולה מלאכותית, ונוצר מצב שהעברית של היום משתמשת בו זמנית במילים מתקופות שונות, זו לצד זו (במקום שזו תצא מזו).  

הבסיס לשפה העברית של היום הוא טקסטים כתובים בלבד (בניגוד לשפה מדוברת) מתקופת המקרא, תקופה ארוכה שנמשכה עד שנת 70 לפנה"ס, ומתקופות חז"ל (מִשְנָה – עד 200 לספירה, גמרא – עד 450 לספירה). 

החייאת שפה באופן זה יוצרת הרבה כפילויות (מילים נרדפות) שאינן טבעיות לשפות אחרות (בהן מילים נפלטות מהשפה ואחרות מחליפות אותן).  

גם בעברית המתפתחת ניתן לראות שעם הזמן נוצר הבדל בין מילים שפעם היו זהות: ההבדל יכול להיות במשמעות (עץ ≠ אילן, אנחנו לא מדברים על רהיט העשוי מאילן), או ברמת הלשון (לשון דיבורית יומיומית – רחצתי את הכלים, או "עברית של שבת" – הדחתי את הכלים).  

בחרתי להביא דוגמאות למילים משתי התקופות, ותחליטו אתם: האם העברית בת זמנינו דומה יותר לעברית של משה רבנו או של  רבי עקיבא? 

מקרא

חז"ל

מקרא

חז"ל

איפה?

היכן?

מכיל

מחזיק

איך, אֵיכָה

כיצד

אהבה

חיבה

כאן

פה

לבחון

לבדוק

אף

חוטם

כאב

צער

מחכה

ממתין

לחץ

דוחק

מוות

מיתה

מגן

תריס

גם

אף

מסך

וילון

שמש

חמה

נבון

פיקח

עדי

תכשיט

המחברת הזאת

מחברת זו

קץ

סוף

היטיב לנגן

ניגן היטב

ירח

לבנה

הילד אשר ראיתי...

הילד שראיתי...

 

נייד: 052-8011364
משרד: 04-9952223
E-mail: nur.shai@gmail.com